מאז שאני פה, פיתחתי אובססיה קלה לגבי החומה. חומת ברלין המפורסמת.
זאת אומרת, באופן כללי אני מרגישה צורך עז ללמוד את ההיסטוריה של המקום הזה, ולהבין קצת יותר מה עבר על האנשים שחיים פה, להבין קצת יותר איפה אני נמצאת. אבל החומה, החומה מסקרנת אותי במיוחד. ההפרדה המוחשית הזאת בין מזרח למערב, בין העיר שחולקה לשניים, הסמל שנופץ עם השחרור.
כשמסתובבים בעיר אפשר ללמוד להבחין אם אנחנו נמצאים בחלק שהיה מזרח או בחלק שהיה מערב, ולא רק בגלל האיש ברמזור. סגנון הבנייה, האם האנשים יודעים אנגלית או לא (הבחור החמוד שהתקין פה וילונות, למשל, נולד בוודאות בצד המזרחי, כי מילה אנגלית הוא לא יודע), כמה מהגרים חיים בשכונה, וכו’. יום אחד, כשחזרתי הביתה בפעם הראשונה עם ה-S1, פתאום ראיתי פיסת חומה, מעין אנדרטה קטנה, ממש ליד תחנת הרכבת, כמה בלוקים מהבית שלי.
Standard