תוכנית אחרונה לשנת 2011, שחלפה כל כך מהר, וכל כך הרבה קרה בה. יש שנים כאלה, שקורה בהן יותר. עמוסות במעשים ורגשות ושינויים. שנים שבסופן לא נשארים אותו הדבר. אובדנים גדולים, חברויות שמסתיימות וכאלו שמתחילות, כמו העיסוקים והעשייה, מתחילים, מפסיקים. מרגישה שכל מה שהתחיל או נגמר היה נכון, וטוב. מאחלת לעצמי שהשנה שמתחילה תביא איתה הרבה מוזיקה והשראה, הרבה החלטות טובות, הרבה עשייה, והרבה אהבה.
אח, שבוע שהתחיל בהופעה המרגשת ביותר שהייתי בה מזה זמן רב.
סאן רא ארקסטרא, שקיימת משנות החמישים, ושמרשל אלן, המוזיקאי שמוביל אותה כיום הוא בן 87. כמעט בכיתי כשהם עלו על הבמה. מודה שגם (בעיקר?) בגלל שהוזמנתי להשתתף בתוכנית ספיישל שברק חיימוביץ’ עשה עליהם ברדיו הבינתחומי, כך שבחודש האחרון שמעתי המון מוזיקה שלהם, ראיתי סרטים וראיונות עם ועל סאן רא ועל הארקסטרא המופלאה שלו, וכשראיתי את מרשל אלן בן ה-87 על הבמה, הרגשתי כאילו ואני מכירה אותו. והמוזיקה, נפלאה ומופלאה, שונה מכל דבר אחר. התמסרות מוחלטת לצלילים, והתרוממות נפש.
בקיצור, שבוע שהתחיל נפלא.