שבוע של הצעות מפתיעות, החלטות חדשות, שינויים וגם יציבות. תוכניות ושינויים ותוכניות ושינויים.
החתול, שפתאום לא מש מצידי לרגע, לא משנה איפה אני. חיפושית מזל ירוקה, זרחנית וקסומה, שהצלתי אחרי שכמעט וטבעה בכיור המטבח.
כל בוקר פייסבוק מציף אותי בזכרונות מלפני מלפני שנה, שנתיים, שלוש, חמש… ואני רואה איך כמו עכשיו, גם לפני שנתיים בדיוק החתולה ניצה ממוות, לפני חמש שנים בדיוק היה שרב צהוב וכבד בתל אביב, ולהבדיל – איך לפני שנה בדיוק הייתי בפסטיבל פרימוורה בברצלונה (והפוליטיקה – תמיד אותו הדבר). לפני ארבע שנים גיל סקוט הרון הלך לעולמו, והדברים עליהם שר לפני כמעט 50 שנה עדיין רלוונטים.
הכל זמני, הכל חולף, הכל משתנה. והכל נשאר אותו הדבר. איך שגלגל מסתובב…
♫ אחת ששומעת #181 | 21/5/15 | In a Station
תקופה מעניינת עוברת עלי. מצד אחד דברים גדולים ומטלטלים קורים, יש הרבה החלטות גדולות שאני צריכה לקבל, ובכלל מדד אי-הוודאות גדול מהרגיל. ומצד שני אני מרגישה מעין שלווה ויציבות בתוך כל זה, לא מעורערת ונידפת. אולי זה קשור לעובדה שהתחלתי לתרגל יוגה כל בוקר, ואולי כי במקום עמוק יותר, זה שנמצא מעבר לבלבול, כבר יש החלטה ברורה. אז ייקח זמן לממש אותה, אבל הידיעה כבר שם.
♫ אחת ששומעת #180 | 14/5/15 | דמוּת
מדפדפת בבלוג שלי אחורה בזמן, שולה זכרונות, נזכרת בתחושות, רגשות, רצונות, אנשים, מקומות. מופתעת כמעט ממה שאני מוצאת שם, פוגשת את עצמי מחדש, באיזשהו אופן.
מתי בעצם הפסקתי לכתוב? פעם הטקסט השבועי שלי היה עמוק ואמיתי. פעם הייתי מעלה פוסטים שלא קשורים לתוכנית הרדיו. מרגישה שפעם פשוט הייתי יותר, באיזשהו אופן. מתגעגעת לאני ההיא, שמצאה מילים וידעה לספר סיפורים. מתגעגעת למילים שכתבתי ושניקזו את המחשבות ואת התחושות שלי החוצה, זה מרגיש לי בריא.
מבטיחה לעצמי לנסות ולחזור לזה שוב.
♫ אחת ששומעת #179 | 7/5/15 | Baltimore
התוכנית הפעם שחורה. שחורה ומוקדשת לכל אלו שנאבקים על מקומם – בין אם בבולטימור, בין אם בישראל. מוזיקה של נשמה, מוזיקה של מחאה, מוזיקה של אהבה. מוזיקה משנות ה-60-70 הסוערות, ומוזיקה בת ימינו – הסוערים גם הם (קיבינימט). מוזיקה לשוויון ואחווה (אמן ואמן), מוזיקה שהופכת את הבטן ואת הנשמה.
רשימת השידור:
- Lianne La Havas – Baltimore (VA – Autour de Nina, 2014) Around Nina
♫ None of us are free | אחת ששומעת #178 | 30/4
None of us are free, one of us are chained.
None of us are free.
And there are people still in darkness,
And they just can’t see the light.
If you don’t say it’s wrong then that says it right.
We got try to feel for each other, let our brother’s know that we care.
Got to get the message, send it out loud and clear.