“Wave after wave, each mightier than the last, Till last, a ninth one, gathering half the deep And full of voices, slowly rose and plunged Roaring, and all the wave was in a flame.”
(Piece from “The Coming of Arthur”, from “Idylls of the King” by Lord Alfred Tennyson, 1859-1885)
מְבֻקָש מָקוֹם שָקֵט עָלָיו תוּנַח הַנֶפֶש.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָש מָקוֹם שֶיְשַמֵש מִדְרָךְ לְכַף הָרֶגֶל.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָש עָצִיץ, עָלֶה, גִבְעוֹל, אוֹ שִיחַ, שֶלֹּא יָקוּם
וְיִתְקַפֵל כּשֶהִיא תָבוֹא. לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָש דִבּור אֶחָד, נָקִי, נָעִים וְחַם שֶיְשַמֵש סַפְסָל
מִקְלָט, לְמִישֶהִי, קְרוֹבָה שֶלִי, יַלְדָה-יוֹנָה, נַפְשִי שֶלִי
אַשר יָצאָה מִן הַתֵבָה, לכַמָה רְגָעִים, בִּשְעוֹת הַבֹּקֶר,
ולֹא מָצאָה מְאָז מָנוֹח לרַגְלָה.
התוכניות שלי עדיין בשקט, כי אין סיבה למסיבה מבחינתי. והפעם בחרתי בקפידה לא רק את השירים, אלא גם את השמות שלהם, שסיפרו לי את הסיפור של מה שקורה ושל מה שאני מרגישה בתוך זה: Before the war, we’ll meet again, waste it away, singing from the grave, winning the battle losing the war, no good man, pitiful blues, shake the disease, Warlord, Thunder & Lightning, Bad Bad Things, Activista, A Stranger Here, If You Arrest Me, war no more, Iron Sky, Tomorrow Never Knows, What Are Their Names
כל מה שאני מבקשת מאלוהים
הוא שלא אהיה אדישה לכאב,
שלא אוותר אדישה לחוסר-צדק,
שלא אשאר אדישה למלחמה,
שלא אהיה אדישה לעתיד.
(מתוך: “Sólo le pido a Dios”, של León Gieco)
רשימת השידור: