גדלתי בבית של ספרים ושל מוזיקה. מאות (אלפי) הספרים של אבא, בכל מקום אפשרי, וארון התקליטים, שאהבתי כל כך להסתכל בו כשהייתי קטנה, וכשגדלתי – “לגנוב” ממנו תקליטים לחדר שלי (ואבא היה “גונב” אותם חזרה למטה). לפעמים אני מתבוננת בבית שלי עכשיו, ורואה עד כמה הוא מהדהד את הבית של ההורים שלי, שלא איתנו כבר די הרבה שנים, כמה הוא דומה לבית שגדלתי בו. והמוזיקה שהיתה בבית, ושתמיד אחשוב על הבית ועל ההורים כשאשמע אותה – הרבה מוזיקה ישראלית – מתי כספי, חווה אלברשטיין, הדודאים, שלישיית גשר הירקון, וגם הרבה ביטלס והרבה מוזיקה של שנות החמישים-שישים – בלדות אהבה של אבא שלי, שכל ערב היה פותח את הרדיו על קול השלום של אייבי נתן, לתוכנית האהובה עליו: The twilight time. (הנה כמה דוגמאות למוזיקה שאבא אהב כל כך, ואני איתו).