אחד המאזינים שלי כתב לי פעם: “מה שאני אוהב בתוכנית שלך זה שרגע אחד אני יושב מתחת לעץ ביער, ורגע אחרי – זומבים רוקדים לי בסלון”.
שעתיים של מוזיקה – מאלקטרוניקה מקומית, דרך פ’אנק חדש וגם ישן, עם נגיעות של ג’אז, תיבול עדין של גרוב ברזילאי ופירורי פופ סודני. כל זאת טבול ברוק עצמאי וכמה גברים (חטובים) עם גיטרות, קמצוץ היפ הופ, ונשיקה של רגאיי לקינוח.
