ברוב רובה של התוכנית ישבתי עם דמעות בעיניים, ולפרקים ממש נאלצתי להאבק בעצמי שלא לפרוץ בבכי ופשוט לייבב. כל כך התרגשתי מעצם זה שזה השידור האחרון מהאולפן פה, מההבנה שזהו, עוד שבוע אני עולה על מטוס, ושהפעם הבאה שאשדר את אחת ששומעת זה יהיה מהאלופן הביתי שלי בברלין. וכל כך התרגשתי מכל התגובות החמות והמחבקות שקיבלתי תוך כדי שידור (יחי פייסבוק!). ממש הוצפתי.
2018
December
The end
Standard
אחת ששומעת #225 | 14/4/2016 | free falling
שעתיים שמחות!
מתחילים עם קצב, ונותנים לו להוביל שעתיים של תופים, מקצבים וביטים מעולמות, מקומות וזמנים. עם טאץ’ יווני, אלקטרוניקה ברזיאלית, מגע ישראלי, פ’אנק אמריקאי ונשמה כל הזמן.
רשימת השידור:
- Alain Peters – Mange Pou Le Coeur (4:01) (Paraboler, 1998)
- Cymande – Getting It Back (4:18) (Cymande, 1972)
- Piero Piccioni – No Return Point (Il Dio Sotto La Pelle, 1974)
The end