תוכנית לשיעור מחול. או אולי ליום על הדשא בפארק.
אולי בהשראת התוכנית ששודרה שבוע שעבר, ביום השואה, ולכן היתה שקטה יחסית, אולי האביב היפהפה פה בברלין, שעושה לי עליצות נעימה בלב – התוכנית הפעם גם היא במוד שעושה לי נעים ורגוע, מוזיקה שבאה בטוב כשאני שוכבת על הדשא והחיוך לא יורד לי מהפנים, כי הכל פורח ויפה כל כך, ונדמה שכולם מחייכים כשהעולם כך מחייך.
בכל השנים הן אני משדרת, מעולם לא יצא לי (למרבה ההקלה) לשדר ביום השואה. והנה, השנה.
תוכנית שצריך לחשוב עליה אחרת, לתכנן אותה מכיוונים אחרים לגמרי, לא כמו שאני בדרך כלל עובדת על התוכניות שלי. ותראו מה זה, היה לי תענוג גדול ממש. למצוא את המוזיקה שתהיה גם ברוח היום, אבל שגם אהיה מחוברת אליה.
כל שיר פה ממיס את ליבי (או מפוצץ אותו). שלפתי שירים מעמקי הזכרון המוזיקלי שלי, הזדמנות להזכר ולהזכיר, וגם דברים חדשים ואהובים, ואפילו כמה שבדרך כלל “שקטים” לי מדי לתוכנית.
תוכנית שעובדת חזק על הלב. מקווה שתיהנו.