תוכנית השנה שלי. שנה בברלין. קצת יותר משנה מאז ששידרתי בפעם האחרונה מהאולפן האהוב בתל אביב.
שנה שטסה שמהירות שקשה לתאר. לפעמים אני לא קולטת את הפער הזה, בין החיים שלי פה, לבין החיים שהיו לי שם. הכל קרוב ורחוק באותה המידה, ואני מרגישה בבית, ובעיקר – רגועה, שמחה, טובת לב. ללא התסכול התמידי שליווה אותי בארץ.
שנה בברלין, ואני כבר לא חושבת שקר כשחמש מעלות בחוץ (טוב, נו, רק אם יש גם רוח), וכשהשמש זורחת ועשר מעלות בחוץ, נראה לי הגיוני לאכול גלידה.
שנה בברלין ואני מוצאת את עצמי מנהלת שיחות בגרמנית. לפעמים מרגישה את עצמי מתבוננת בסיטואציה מבחוץ ולא מאמינה שאני אשכרה שם, מבינה מה אומרים לי בשפה הזו, ועונה בחזרה.
שנה בברלין, ואני קוראת ספרים בגרמנית, וגם מבינה. יא אללה.
שנה בברלין ויש לי קבוצת חברים אהובים סביבי. אנשים שאני אוהבת, מעריכה וסומכת עליהם, ומרגישה ברת מזל שזכיתי להכיר אותם.
הי, שנה בברלין ויש לי חבר, כבר כמעט שנה!
שנה בברלין והצמא שלי לראות עוד, לטייל, להכיר ולגלות רק הולך וגדל.
שנה בברלין וטוב לי. לחיי השנים הבאות, אמן.
Standard
