כבר שנים שלא כתבתי בבלוג, לא באמת. המשכתי להעלות את התוכניות של “אחת ששומעת”, אבל מאז שעברתי לברלין טוב לי, אני פחות כועסת, ממורמרת ומתוסכלת מהמציאות היום-יומית שלי, ולכן פחות כותבת.
אבל זה לא אומר שהפכתי לפחות פוליטית, שאני פחות מוטרדת ממה שקורה בעולם בכלל, בגרמניה ובעיקר בישראל. בכל זאת, מכורתי. ומה שקורה בישראל בשנים האחרונות מפחיד אותי מאד. מאז משבר הקורונה אני רואה עוד ועוד חברי פייסבוק, שמעולם לא הפגינו דעה פוליטית כלשהי, שנבהלו עד מאד מהדמוקרטיה שהולכת ונעלמת בישראל, ושהתחילו לפעול פוליטית במטרה לשנות, להציל את המדינה.
הבוקר נתקלתי בהמלצה של דב חנין על הפודקאסט “קריאת השכמה” – פודקאסט יומי קצר שמציע כמה מילים שלא נאמרות בתקשורת על המשבר הכלכלי והבריאותי שאנו נמצאים בו כרגע, ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. שלוש פעמים בשבוע מתפרסם פרק בן 5 דקות, שמציע ניתוח מעמדי של ההיבטים החברתיים והכלכליים של משבר הקורונה שפוקד את כל העולם וגם אותנו – משבר שהוא משבר של המערכות החברתיות והפוליטיות, לא פחות משהוא משבר בריאותי.
האזנתי כבר לכמה פרקים, ואני ממליצה גם. כי אנחנו ילדי התקופה, והתקופה היא פוליטית.